פסק-דין בתיק ת"א 3048-04-10

שתי תביעות אשר עניינן אחד  - תביעה לתשלום שכ"ט עו"ד חוזי.

העובדות שאין עליהם מחלוקת

1.                הנתבעים הינם בעלי הזכויות בחלקה הידועה כחלק מחלקות 82 ו - 83 בגוש 6024 באזור. בשנת 1975, חלק ממקרקעין אלה, בשטח של 4,675 מ"ר, הופקעו על ידי הועדה מקומית, אך מטרת ההפקעה לא בוצעה.

2.                ביום 28.6.2000 נחתם בין הנתבעים לבין התובעת הסכם ייצוג ושכ"ט (להלן: "הסכם שכה"ט") על פי שכרו הנתבעים את שירותיה של התובעת לצורך ביטול ההפקעה הנ"ל, מחמת זניחתה.

בהתאם לסעיף 2.2 להסכם שכה"ט:

"עבור ייצוג הבעלים/החוכרים בהליכים משפטיים (בביה"מ) ישולם שכ"ט בגובה 12.5% + מע"מ מכל הטבה שתקבלו לכם בכסף או בווה כסף".

3.                לאחר חתימת הסכם שכה"ט החלה התובעת לפעול במסגרת הסמכתה כאמור. לא כאן המקום לפרט את עשרות הפעולות שביצעה. די אם נאמר שהיא הגישה עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים, אשר על פסק הדין בה הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אשר דן במספר בקשות אשר הגישה, ובין היתר ביחס בין עניין זה לבין העניין אשר היה תלוי ועומד באותם ימים בבית המשפט העליון בפרשת קרסיק הידועה.

בסופו של יום, ובהסכמת הצדדים, העביר בית המשפט העליון את העניין לגישור בפני כב' השופט (בדימוס) א. שטרוזמן, הליך אשר בסיומו הגיעו הצדדים בחודש יוני 2009, להסכם פשרה (להלן: "הסכם הפשרה").

4.                בהתאם להסכם הפשרה, אשר ניתן לו תוקף של פסק דין ע"י בית המשפט העליון, שטח של 2,000 מ"ר מתוך המקרקעין יושב לנתבעים, כאשר הנתבעים 1-3 יקבלו 1,000 מ"ר ונתבעים 4-5 יקבלו 1,000 מ"ר נוספים (להלן: "שטח ההשבה").

עוד הוסכם בסעיף 7 להסכם הפשרה כי:

"הוועדה ו/או המועצה המקומית אזור ישתפו פעולה באופן מלא עם העותרים לצורך שינוי יעוד ההשבה לשטח מגורים. מוסכם כי זכויות ההשבה יהיו בהתאם לזכויות הבניה המתוכננות למקרקעין הסמוכים (שטח הקאנטרי קלאב לשעבר)"

5.                הנה כי כן, כעת הגיעה עת תשלום שכר טירחתה של התובעת בהתאם להסכם שכה"ט, כאשר המחלוקת בין הצדדים התבטאה בהערכת שווי שטח ההשבה.

לצורך כך, הצדדים פנו בהסכמה לשמאי מר שאול רוזנברג אשר התבקש להעריך את שווי שטח ההשבה בהתאם לזכויות הבניה האפשריות למגורים, וזה אמד את שווי שטח השבה בסך של 5.6 מיליון ש"ח.

6.                משמיאנו הנתבעים לשלם את שכה"ט כאמור, הגישה התובעת תביעות אלה כנגד הנתבעים, אשר הדיון בהם אוחד, וזאת בהתבסס על חוות דעתו של של מר רוזנברג.

בתביעתה תבעה התובעת את הסך של 329,000 ש"ח מכל אחד משתי קבוצות הנתבעים, בגין שכ"ט הנגזר מחישוב שווי שטח ההשבה בהתאם לחוו"ד מר רוזנברג.

כן תבעה התובעת סכום נוסף בשיעור של 12.5% מסכומי פיצוי שקיבלו הנתבעים עקב הפקעת יתרת המקרקעין שלא הושבו (סך של 46,677 ש"ח + מע"מ מכל אחת משתי קבוצת הנתבעים).

7.                הנתבעים טענו כי שווי שטח ההשבה מגיע לכדי סך של 2.6 מיליון ש"ח.

הנתבעים תמכו טענתם בחוות דעתו של השמאי מר צח קוזניצקי אשר הגיע למסקנה זו בהתבסס על מספר רכיבים אשר השניים הרלוונטיים לענייננו הינם: האחת - העובדה שייעוד המקרקעין טרם שונה למגורים (והוא עדיין שטח ציבורי פתח - שצ"פ), והשני עובדת קיומו של היטל השבחה בגובה של 2.4 מיליון ש"ח.

8.                לאחר שהצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית והחל שלב ההוכחות במשפט הגיעו הצדדים לכלל הסכמה (להלן: "ההסכם הדיוני") כדלקמן: